#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"א. האם נשיאות כפים נוהגת במקום שאין ס""ת. <br>ב. יצאו מקצת העשרה האם מברכים ברכת כהנים. <br>ג. בהעדר כהנים בבהכנ""ס הגבאי ביקש מישראל לברך את הקהל האם רשאי."	"א. רוב האחרונים נוקטים שנוהגת. ב. התחילו לא מפסיקים לא התחילו לא מברכים אע""פ שממשיך בחזרת הש""ץ דנש""כ הוא מילתא אחריתא. ג. אם אינו נושא כפיו ואם אינו מתכוון למצוה למ""ד מצוות אצ""כ או שמתכוון להדיא שלא לשם מצוה רק שלא לעבור על דברי חבריו, וגם אינו מברך הברכה, אינו עובר בעשה.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן קכח עד סעיף כג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"האם הכהן עובר בעשה<br>א. כשקראו לו לעלות והוא מחוץ לבהכנ""ס<br>ב. כשקראו לו לעלות והוא לא עקר רגליו בעבודה. <br>ג. כשקראו לו אחרי שנשא את כפיו פעם אחת..<br>ד. כשקראו לו בעבודה והוא לא רצה לעקור רגליו<br>ה. כשהשופך מים קרא לו וכו' ויצא לחוץ. כשהכהן הוא פסול לנשא""כ ונשאר בבהכנ""ס."	" עובר (ר""ן בבה""ל).<br>א .למג""א לא עובר ומהר""ם מינץ מסתפק בזה לכן יזהר להיות מחוץ לבהנ""ס וגם שלא יאמרו שהוא פגום.<br>ב .לא עובר ומ""מ אם עולה מקיים מצוה ואף מברך<br>ג . אם היה בבהכנ""ס בשעת ברכת כהנים עובר אע""פ שהיה אסור לו לעלות מחמת שלא עקר בעבודה. אבל אם יצא בעת הנשא""כ מסתפק הבה""ל אם עובר. (בה""ל).<br>ד .למרדכי השופך בכלל אמור להם והיעבץ מפקפק בזה. פסולים אין כונת הש""ץ עליהם ואפי' כשיש רק פסולים בבכנ""ס ואפילו פסולים מדרבנן אינם עוברים משום שחכמים מונעים אותם. ומ""מ עדיף שיצאו ולהיות מוכרחים לעבור מכח תקנת חכמים.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן קכח עד סעיף כג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מה הטעם לחיוב חליצת הנעליים בשעת נשיאות כפיים.<br>האם נטילת ידים לנשא""כ טעונה כלי וכח גברא ומים כשרים לנט""י דסעודה."	"שמא תפסק לו הרצועה וגנאי לו ויקשרנה בזמן ששאר כהנים מברכים ויאמרו עליו שהוא ב""ג וב""ח ובשאר נעליים לא פלוג. וכן אם מטונפים בבוץ שאינו כבוד ציבור.<br>בעינן עד הפרק ככהן במקדש וא""כ אפשר דבעינן כ""ג ומים כשרים.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן קכח עד סעיף כג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מה היא שיטת הרמב""ם ומה הם הדינים שנוהגים להקל בהם משום שסומכים על שיטתו."	"הרמב""ם סובר שכהן שנטל ידיו בבקר (עד הפרק) א""צ ליטול ידיו לנשא""כ כל שלא הסיח דעתו.<br>א. לא מברכים על הנטילה אם נטל ובירך בבקר שסומכים על הרמב""ם.ואם טינף ידיו למג""א יברך ולא""ר לא יברך דשמא לא תיקנו כלל ברכה על נטילה זו.<br>ב. אם אין לו מים ולא הסיח דעתו נושא כפיו.<br>ג. מקילים בשהיה יותר מכ""ב מילין והפסק דיבור בין נטילה לברכה, ומ""מ לכתחילה טוב להזהר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן קכח עד סעיף כג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"כהן שהגיע מביתו לבהכנ""ס בעת שהש""ץ סיים ברכת רצה האם נושא את כפיו.<br>עקר רגליו ללכת ליטול ידיו האם חשוב עקירה."	"לא חשוב עקירה. אמנם אם עקר ע""ד לבא לישא כפיו י""א דהוי עקירה וי""א דוקא אם שמע שש""ץ התחיל רצה.<br>עקירה ליטול ידיו העט""ז מצדד דזה לא הוי עקירה ופמ""ג מגמגם בזה.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן קכח עד סעיף כג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"סכם השיטות בענין חיוב הנשא""כ בכהן יחיד."	"י""א דחייב מה""ת (מהרל""ח וט""ז). י""א שחייב מדרבנן (תוס' מנחות מ""ד). לדעת השו""ע ס""ב אין לו חיוב לעלות ומ""מ אע""פ שאינו חייב מ""מ מברך (מג""א בשם רמ""מ).
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן קכח עד סעיף כג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מה הן השיטות לגבי קריאת ""כהנים"". האם ההקראה מילה במילה היא לעיכובא."	"לרמב""ם ושו""ע הש""ץ קורא להם ואין זה הפסק דצורת תפלה הוא. וי""א ברמ""א שהש""ץ אומר או""א עד כהנים בקול רם. ובמקום שלא אומרים או""א יש הרבה ראשונים שחולקים על הרמב""ם וסוברים שאין הש""ץ קורא להם רק אחר.הפר""ח כתב דההקראה אינה לעיכובא מהא דבכנ""ס שכולה כהנים. ובה""ל כתב דאינו מוכרח מהתם דלשיטתו אזיל שגם הש""ץ נושא כפיו וכו'.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן קכח עד סעיף כג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מה הם ארבעת הדברים המעכבים בנשא""כ."	"נ,ק,ל,ע. נשא""כ. קול רם(בינוי לאפוקי בלחש).לשוה""ק. עמידה. והקהל מדינא יכולים לשבת והמנהג לעמוד.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן קכח עד סעיף כג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"האם הש""ץ רשאי לענות אמן אחרי ברכות הכהנים."	"אם מתפלל מתוך סידור עונה אחרי הג' ברכות ואחרי הברכה אשר קדשנו יש מחמירין. אבל המתפלל בע""פ לא יענה שמא תתבלבל דעתו ולא ידע להקרות אח""כ שאר פסוקים.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן קכח עד סעיף כג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"ש""ץ שהוא כהן האם עולה לדוכן לשאת כפיו, פרט."	"אם יש כהנים אחרים לשו""ע לא יעלה אפילו מובטח שלא תטרף דעתו שלא רצו להקל לעקור רגליו. ואם קראו לו צריך לעלות שאל""כ עובר בעשה ובכה""ג צידדו האחרונים שאפילו אינו מובטח יעלה ופמ""ג ממאן בזה דאפשר דהעמידו דבריהם במקום עשה, וכשמתפלל בסידור בודאי יעלה.<br>אין כהנים אחרים אלא הוא אם הוא מובטח וכו' יעלה. ולדידן שיש סידור הוי כמובטח.<br>דעת הפר""ח דכשמובטח אף שיש כהנים אחרים עולה דלא כשו""ע. ואם נהגו כן אין למחות שעה""צ.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן קכח עד סעיף כג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"יצאו ולא נשאר עשרה בין ברכת הנשא""כ לנשא""כ האם ימשיך."	"נראה דתלוי בספקו של הבה""ל אם המצוה מתחילה משעת הכנתם לנשא""כ בשעת תחילת רצה או רק בשעת השא""כ גופא. שאם מתחיל משעת אמירת רצה מסתבר דחשוב שכבר התחיל הענין ולא שייך בזה הס' דהוי מילתא אחריתי אלא הוי התחלה שגומר.עלה אע""פ שלא עקר ברצה לכא' ברכתו הויא לבטלה, שמאחר ודינו לרדת א""כ ברכתו לבטלה. ואף למ""ש בבה""ל דהא דלא עקר לא יעלה הוא דין דרבנן ומה""ת שפיר עולה מ""מ כיון שחכמים אסרוהו לעלות תו לא שייך לומר וציונו.לא בירך ברכת ענט""י לפני התפלה שוב לא יברך אחר התפלה עיין סימן ד' בשם ח""א. נראה שאם הוא כהן בכה""ג יברך ענט""י של נשא""כ. אע""ג שהטעם שלא מברכים משום שסומכים על הרמב""ם שסובר שא""צ נטילה שסומך על נט""י שחרית כ""כ שלא הסיח דעתו. מ""מ הכא שצריך לישא כפיו י""ל דטעם דהרשב""א שתיקנו נט""י משום בריה חדשה וצריך להתקדש ככהן לעבודתו, א""כ הכא שצריך לישא כפיו שהיא עבודתו ממש והוקשה לשירות וכו' י""ל דשייך עדיין הטעם לברך עליה. ואמנם לטעם הרא""ש שהוא משום תפלה יש להסתפק אם משום שמיעת חזרה מהש""ץ שכל הציבור חייבים לשמוע הוי בכלל חובת התפלה ואפשר דיכול לברך, וכל שכן הכהן לצורך ברכת כהנים וצ""ע בזה. מ""מ אפשר דיש לחייב מטעם ספק ספקא שמא כהשיטות דנשיאת כהנים טעונה ברכה דלא כהרמ""ם, ועוד דשמא עיקר הטעם הוא כהרשב""א משום בריה חדשה להתקדש ככהן דשייך הכא. יש לו שהות לעקור רגליו ברצה ולעלות לדוכן ואם ילך ליטול ידיו לא יספיק לעקור לכיוון הדוכן לפני שיגמור רצה, כתב מ""ב שיעקור לדוכן ושם יביאו לו ליטול ידיו. ונראה שאם א""א לו ליטול ידיו שם אעפ""כ ישא כפיו ויסמוך על הרמב""ם, דלא גרע ממי שאין לו מים שכתב מ""ב שיעלה ויסמוך על הרמב""ם. מא""ר ורע""א המובאים בשעה""צ י""ג מתבאר דהיכא שחכמים עקרו המצוה בשב ואל תעשה, אין הפירוש שביטלו למצוה אלא שנקרא מבטל המצוה באונס משום שאנוס בתקנת חכמים. ולכן כתב נפ""מ לפסולים לצאת וכו' כדי לא לגרום למצוה להתבטל (ודלא כהבנת המג""א שם). ולכא' רע""א לשיטתו בדו""ח מערכה ח' (חגיגה) לגבי תקיעת שופר בר""ה שחל בשבת שהתוקע בשבת קיים מצוה דשופר אלא דעבר על שבות דשבת עי""ש מבואר דס""ל דהמצוה לא נעקרה בשבת.( ואף למ""ש הפמ""ג דלא יוצא מה""ת יד""ח קידוש בתפלה משום דתיקנו חז""ל על הכוס ודלא כמג""א. מ""מ הא במבטל באונס לא עקרו ויוכל האנוס לצאת בשמיעה מאחר ולא נימא דהמוציא לאו ב""ח דאינו לא אנוס ולדידיה לאו מצוה איכא בזה, דמצוה איתא אלא דלא יצא בה).ולפ""ז משכחת לה נפ""מ היכא דעלו פסולים ונשאו כפיהם, ואחר שסיימו התברר לגבאי פסולם, וביקש מהש""ץ שהיה כהן שלא נשא כפיו כשו""ע סעיף כ', לעלות עכשיו לדוכן ועיין בה""ל סעיף ח' שהביא מא""ר בשם מהר""ם מינץ שמסתפק אם הא דלא עקר רגליו ברצה שוב לא יעלה הוא אף היכא דקראו לו להדיא לעלות עי""ש, ואם תמצ""ל דחייב לעלות, הכא מאי. ולכא' תליא בפלוגתא הנ""ל שאם תמצי לומר דבפסולים דרבנן ליתא למצוה שחכמים עקרו למצוה בשב וא""ת, א""כ יעלה עכשיו. אבל למפי מה שנראה מדעת רע""א וא""ר דמצוה דאורייתא במקומה קיימא אלא דפסולים שאינם עולים אינם נענשים משום דאנוסים בתקנת חכמים, א""כ י""ל דמצוה של תורה התקיימה וכהן הנ""ל לא יעלה.<br>יחיד המתפלל מילה במילה עם הש""ץ נראה דעונה אמן אחר ג' הברכות של נשא""כ דהוי צורך תפלה, דאף הש""ץ עצמו שלא עונה הוא משום בלבול שלא ידע להמשיך להקריא הפסוקים וגם שאם מתפלל מתוך הסידור כתב במ""ב ס""ק ע""א שעונה. במ""ב נ""א כתב בשם מג""א דהציבור רשאים לשבת מדינא בשעת נשא""כ ודין עמידה הוא דוקא על הכהן משום דהוקשה לשירות. ויש לעיין הא נשא""כ הוי דבר שבקדושה דמה""ט הצריכו עשרה כמ""ש בריש הסימן (ולהר""ן אינו מטעם זה כמ""ש בבה""ל שם) וא""כ טעון עמידה כמו לגבי קדיש לדעת הרמ""א סימן נ""ו ס""א שכתב דיש לעמוד כשעונים קדיש. והכא נמי כשעונים אמן על הברכת כהנים צריכים עמידה. מיהו יש לחלק די""ל דהתם עיקר החיוב משום שאומרים אמן יהש""ר שהוא חמור אפילו יותר מקדושה עי""ש סק""ו, משא""כ עניית אמן גרידא וצ""ע.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן קכח עד סעיף כג		מאגר
